#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג. א היה הולך חוץ לכרך וראה אור האם יכול לברך עליו (3)?	"אם רוב או חצי העיר ישראלים יכול לברך אבל ברוב גוים אינו יכול לברך.<p dir=""rtl"">ראה ביד תינוק בודק אחריו אם ישראל הוא מברך, ואם לאו אינו מברך. {והכי כשראה סמוך לשקיעה, ולכן רק בתינוק בודק, אבל בגדול ודאי שזה גוי.}</p><p dir=""rtl"">אם זה עבה כפי כבשן מברך עליו, ואם לאו אינו מברך עליו.</p>"	ברכות נג.		ח' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג. ב אור של כבשן, של תנור וכירים, של בית הכנסת ובית המדרש האם מברכים עליהם?	תני חדא מברכים, ותני חדא אין מברכים, ולא קשיא, בכבשן ובתנור וכירים - יש לחלק בין תחילה וסוף. בבהכ&quot;נ ובהמ&quot;ד - יש לחלק בין כשיש אדם חשוב ובין כשאין (לרש&quot;י כשיש אדם חשוב אין מברכים שזה לכבודו ולר&quot;ח להיפך), ואב&quot;א גם כשיש אדם חשוב (ולר&quot;ח כשאין) תלוי, אם יש חזן מברכים, ואם לאו אין מברכים, ואב&quot;א אף כשיש חזן אם יש ירח אין מברכים.	ברכות נג.		ח' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג. ג היו יושבים בבית המדרש והביאו לפניהם אור האם כל אחד מברך לעצמו או אחד לכולם ובמאי קמיפלגי?	לב&quot;ה אחד מברך לכולם שברוב עם הדרת מלך, ולב&quot;ש כל אחד לעצמו מפני ביטול בהמ&quot;ד, [כמו שבית ר&quot;ג לא היו אומרים מרפא בבהמ&quot;ד מפני ביטול בהמ&quot;ד].	ברכות נג.		ח' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נג. ד האם מברכים על נר ובשמים של מתים ומדוע?<p dir=""rtl"">ומה הדין בשמים של בית הכסא, שמן העשוי להעביר את הזוהמא, חנות של בשם, ריח העשוי לגמר את הכלים?</p>"	"אין מברכים על נר ובשמים של מתים, שאינם עשוים להאיר ולהריח אלא לכבוד. אמר רב יהודה אמר רב כל שמוציאים לפניו ביום אין מברכים בלילה, וכל שאין מוציאים ביום מברכים עליו בלילה.<p dir=""rtl"">בשמים של בית הכסא ושמן העשוי להעביר את הזוהמה וריח העשוי לגמר את הכלים, כיון שאינם לריח אין מברכים עליהם.</p><p dir=""rtl"">ריח בחנות נעשה לריח כדי שיבאו אנשים ויקנו, ולכן היה שם כל היום מברך פעם אחת, יצא ונכנס מברך כל פעם שנכנס.</p>"	ברכות נג.		ח' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג: א האם כשמברך על הנר צריך להנות מאורו?	רב יהודה אמר רב אמר וכן דעת רב אשי שאינו צריך, ודי שהקרובים אליו יכולים להנות ממנו והוא אפ' עומד רחוק. ורבא אומר שצריך שיעמוד קרוב שיהנה ממש, הינו לעולא שיכיר בין איסר לפונדיון, וחזקיה אמר כדי שיכיר בין מלוזמא של טבריא לשל ציפורי.	ברכות נג:		ח' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג: ב נר טמונה בחיקו וכד' שראה האור ולא שלהבת, שלהבת ולא האור, גחלים לוחשות ועוממות, האם יכול לברך עליהם?	"השתמש לאורה ולא ראה שלהבת, כגון שטמונה בחיקו או בפנס וכד', או ראה שלהבת ולא נשתמש לאורה,&nbsp;&nbsp;דהיינו אליבא דרב יהודה י&quot;ל כגון דעמיא ואזלא, ואליבא דרבא ניתן לפ' כפשוטו שעומד רחוק, אינו מברך עליהם.<p dir=""rtl"">גחלים לוחשות&nbsp;&nbsp;דהיינו שאילו מכניס קיסם ביניהן ונדלק, מברכים עליהם, אבל עוממות, אין מברכים עליהם.</p>"	ברכות נג:		ח' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג: ג האם צריך לחזר אחר הנר כשם שמחזר אחר המצות?	אמר רב יהודה אמר רב שאינו צריך.	ברכות נג:		ח' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג: ד מי שאכל ושכח ולא בירך, האם יחזור למקומו ויברך (במזיד ובשוגג)?	"בשוגג - לב&quot;ש צריך לחזור, ולב&quot;ה אינו צריך (ומשמע שיש מעלה לחזור אלא שלא הטריחוהו). <p dir=""rtl"">במזיד - אף לב&quot;ה צריך לחזור.</p>"	ברכות נג:		ח' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג: ה מי שאכל ושכח ולא בירך, עד מתי יכול לברך?	לר' יוחנן כל זמן שאינו רעב, ולר&quot;ל באכילה מרובה ד' מיל ובמועטת כל זמן שצמא מחמת אכילתו (ע&quot;פ רש&quot;י, וע' לתוס' להיפך).	ברכות נג:		ח' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג: ו האם יכול לענות אמן אחר ישראל או כותי אם לא שמע כל הברכה?</p><p dir='rtl'>האם יכול לענות אחר קטן המברך?	בברכה שיוצא ידי חובה, ודאי שצריך לשמוע את כל הברכה, אבל בברכה שאינו יוצא ידי חובה, יכול לענות אחר ישראל אף אם לא שמע את כל הברכה, אבל אחר כותי עד שישמע כל הברכה כולה.</p><p dir='rtl'>על ברכת קטן להתלמד אינו עונה אמן, אבל אם זה בעידן מפטרייהו עונה אמן.	ברכות נג:		ח' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג: ז מי יותר חשוב העונה אמן או המברך?	ר' יוסי ור' נהוראי אומרים שהעונה אמן יותר חשוב תדע שהרי גוליירין יורדין ומתגרין במלחמה וגבורים יורדין ומנצחין. ויש תנא שאומר שהמברך עדיף וכן אמרו רב ורב הונא.	ברכות נג:		ח' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג: ח מה מעכב בסיום הסעודה לברכת המזון?	לרבי זילאי שמן מעכב את הברכה רבי זיואי אומר אינו מעכב, רבי אחא אומר שמן טוב מעכב ר' זוהמאי אומר כשם שמזוהם פסול לעבודה כך ידים מזוהמות פסולות לברכה. אמר רב נחמן בר יצחק אנא מתניתא ידענא דאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא &quot;והתקדשתם' אלו מים ראשונים 'והייתם קדושים' אלו מים אחרונים 'כי קדוש' זה שמן 'אני יי' א-להיכם' זו ברכה.	ברכות נג:		ח' פרק
